במשך מאות ואולי אלפי שנים טוענים מורי ומתרגלי מדיטציה כי ההשפעות של הפעילות הזו -  על הגוף והנפש כאחד - הן אוצר שלא יסולא בפז.
בשנים האחרונות, עם עליית הנושא לסדר היום הציבורי ולצד התפתחות טכנולוגית שמאפשרת לבצע ניסויים שלא היו אפשריים עד כה,
החלו מדענים לחקור את השפעותיה של המדיטציה והם גילו דברים מעניינים. לפניכם 5 יתרונות בריאותיים שנמצאו במחקרים באוניברסיטאות מובילות.

 

1. מדיטציה משנה את הגנים - לטובה

מאות מחקרים על מדיטציה בוצעו, אך עד כה כולם השתמשו בשאלונים, מדידת דופק ולחץ דם.
רק לאחרונהמדענים מאוניברסיטת הרווארד הכניסו לשימוש טכנולוגיה לדימוי מוחי.
במחקר הם סרקו את מוחם של המתרגלים,
יחד עם בדיקות נוספות וגילו כי די בתרגול אחד כדי להגביר את הפעילות של גנים המעורבים בתהליכי מטבוליזם,
אנרגיה והפרשת אינסולין. לצד זאת, נרשמה הפחתה של פעילות הגנים הקשורים לתהליכים דלקתיים ומתח.

2. מדיטציה מקלה על כאבים ומשפרת את כושר הריכוז

המוח שלנו פועל על גלים ומתוך 5 הקבוצות העיקריות, גלי אלפא הם אלה שקיימים בזמן ערנות ורגיעה.
מחקר שנערך במכון הטכנלוגי של מסצ'וסטס (MIT), ערך סריקות מוח לנבדקים שתרגלו מדיטציה במשך 8 שבועות.
הסריקות בוצעו לפני ואחרי שלב התרגול והראו הגברה משמעותית בגלי האלפא שבמוח.
המשמעות של כך בפועל היא שיפור מהותי ביכולת הריכוז.
החוקרים טוענים שהיכולת לבחור היכן למקד את תשומת הלב הנובעת ממדיטציה, יכולה לסייע לסובלים מכאבים כרוניים.

תרגול מדיטציה עוזר לשפר את הריכוז ומסייע להתמודד עם כאבים.

3. סוגים שונים של מדיטציה מסייעים לשליטה רגשית

במסגרת מחקר על תרגול חמלה והשפעותיה שנערך באוניברסיטת סטנפורד,
נבדק בין היתר תפקידה של מדיטציה בתהליך הרגשי.
על פי המחקר תרגול מדיטציה נמצא בהתאמה עם הפחתתם של דאגה ומתח נפשי.
הממצאים הללו מדגישים כי לחמלה, ובכלל זה מדיטציה,
יש השפעה חיובית על גורמים קוגניטיביים ורגשיים התומכים בגמישות פסיכולוגית ויכולת הסתגלות.

4. תרגול מדיטציה מגדיל את החומר האפור במח - וכך משפר כישורים קוגניטיביים

החומר האפור הוא מרכיב עיקרי במוח וחלקים נוספים של מעכת העצבים המרכזית.
תפקידו הוא לנתב את המידע המגיע מהחושים ולעבד אותו. 
באוניברסיטת פרידריך שילר שבגרמניה
 גילו מדענים כי לתרגול מדיטציה ארוך טווח יש השפעה של ממש על מבנה המוח.
באמצעות סריקות MRI וכלים נוספים, הם מצאו כי אצל מתרגלי מדיטציה חלה עלייה בנפח החומר האפור בחלקים חשובים במוח.
הסיבה האפשרית לתהליך הזה על פי החוקרים, היא היכולת של מתרגלי המדיטציה לשלוט ברגשות חיוביים,
לשמור על יציבות רגשית ולנהוג במודעות, תהליכים המתקיימים בחלקי המוח שנמצאו גדולים יותר.

5. מדיטציה מחזקת את מערכת החיסון

השפעה מפתיעה נוספת של תרגול מדיטציה נמצאה במחקר של אוניברסיטת וויסקונסין,
שם החוקרים גילו שיפור במערכת החיסונית אצל מתרגלי מדיטצייה.
החוקרים נתנו לנבדקים תכנית מדיטציה סטנדרטית בת 8 שבועות.
הם ביצעו מדידות חשמל מוחיות למתרגלים לפני התכנית, מיד בתומה ו-4 חודשים לאחר סיומה.
הם גילו כי הגוף ייצר יותר נוגדנים לשפעת אצל הקבוצה שתרגלה מדיטציה.

כיצד המדיטציה מסייעת לאיזון מערכת העצבים שלנו
כיום מתנהלים ברחבי העולם מחקרי מוח רבים המנסים לפצח את הסוד של תרגולים כמו מדיטציה, דמיון מודרך וטכניקות הרפייה שונות על מנת להבין את המכניזם הביולוגי שמוביל לרמות שליטה במערכות אוטונומיות, בהרגעת סימפטומים של מתח ולחץ וכן ניווט המערכת המערכת הרגשית שלנו הרחק ממחוזות של מצוקה, דיכאונות וחרדה
ואל עבר חוויות עמוקות של שלווה, well being, הכרת תודה, תחושת אחדות ועוד.
רובנו מקבלים את החוויה של עצם קיומנו כדבר שהוא מובן מאליו.
אנחנו חווים את העולם החיצוני דרך חמשת החושים, אנחנו חושבים, מרגישים, מגיבים. הכל נראה כל כך טבעי, כל כך חלק, כל כך ברור מאליו.
אבל אז כשאנחנו עוצמים עיניים ורוצים להרפות ממתח, להתנתק מהמחשבות ולחוות שקט אנו מגלים שלהכרה שלנו יש אג'נדה משלה. גם אם כרגע
איננו רוצים לחשוב, אנו למעשה ממש מעוניינים להפסיק לתכנן את השבוע/חודש או
השנה הבאים עדיין ההכרה עסוקה בשלה מבלי להתחשב בנו !!!
אז מי נמצא שם בתוך ההכרה שמנהל את הדברים, אם זה לא אני ???
אם אי פעם שאלתם את עצמכם את השאלה הזו, המאמר הבא יוכל להעניק לכם
כמה תשובות וכיוונים ללימוד ומחקר אישי.
 
מי מנהל פה את העיניינים ?

אם התשובה היתה פשוטה ומובנת מאליה, לא היו נדרשים כל כך הרבה מחקרים,
ניסויים והשקעת מליארדי דולרים בציוד המחקר המתקדם ביותר ובמוחות הטובים
ביותר שינסו לפצח את התעלומה.
ננסה לתת כאן סקירה קצרה של הידע הנובע מהמחקרים הללו וכיצד הוא מסביר
את היכולות המדהימות שמעניקות הטכניקות המגיעות מתוך עולם היוגה כמו הרפייה,
ויזואליזציה ומדיטציה, כשהן באות לסייע לנו בניהול העולם הפנימי – עולם ההכרה,
עולם הרגש ואפילו שינוי מצבי התודעה שלנו.
 
רצוני ואוטונומי

אם תחשבו על כך לרגע אתם תראו שקיימים הרבה תהליכים בגוף וגם בהכרה שהם
רצוניים. לדוגמא – אם תרצו להרים את היד מעל הראש, אתם באופן טבעי יכולים להרים
אותה כי רציתם. ודרך אגב עם הכל בסדר ומתפקד כראוי היד לא תעלה למעלה סתם כך
ולכן התהליך הזה הינו רצוני בלבד : )
לעומת זאת גם אם תרצו לעצור את שריר הלב מלפעום לא תצליחו מכיוון שהפעילות של
השריר הזה ניחשתם נכון הינה אוטונומית בלבד : )
אם תחשבו לרגע תמצאו מייד שישנם גם תהליכים שהם גם רצוניים וגם אוטונומיים לדוגמא :
נשימה – רוב הזמן הינה אוטונומית, אך אם נבחר נוכל להתערב בה בצורה רצונית
פקיחת וסגירת העיניים – תנועת העפעפיים לאורך רוב היום הינה אוטונומית ובלתי מודעת
בליעה – אנחנו פעמים רבות בולעים מבלי לשים לב לכך, אבל גם יכולים לבחור בכך.
 
תחומי האוטונומיה של המערכת האוטונומית

למעשה חקירה קטנה של העיניין תוביל אותנו להבין שמרבית התהליכים המתרחשים בגוף מדי שניה ויש טריליונים כאלה (יש בגוף כ-70,000,000,000,000 תאים) הינם אוטונומיים !!!
אין לנו שום מושג כיצד הם מנוהלים וסך כל הפעילות הזאת על פי התפיסה המדעית מאפשרת לנו להתקיים, לחיות וגם לחוות את החיים כדבר ברור
ומובן מאליו.
על מנת לנהל את המספר האסטרונומי הזה של התאים ולאפשר להם לתפקד כרקמות, כאיברים, כמערכות וכאורגניזם או גוף אחד בריא, מאוזן והרמוני נדרשת מערכת תקשורת מאד מורכבת וענפה.
מערכות התקשורת בגוף שלנו נקראות מערכת העצבים ו-המערכת ההורמונלית.
הן עובדות בשיתוף פעולה ומשלימות זו את זו, כל אחת עם יתרונותיה הייחודיים
(לא כאן המקום להכנס לפירוט).
את המשך המאמר נקדיש לפעילות של מערכת העצבים האוטונומית, ראשי התיבות באנגלית ANS.
 
מערכת העצבים האוטונימית
זוהי מערכת מאד ענפה שמתקשרת עם כמעט כל איבר חיוני בגופנו ומבלי שנדע איך ולמה,
זו היא שלאורך כל היום מפעילה אותנו מתחת לפני השטח וגורמת לנו להרגיש, להגיב,
להיות עירניים ודרוכים, לחוצים או רפויים ועוד ועוד ועוד.
המערכת האוטונומית מחולקת לשני ענפים עיקריים, או שתי תת מערכות הנקראות :
המערכת הסימפטתית – אחראית על דריכות, כוננות, לחימה
המערכת הפראסימפטתית – אחראית על הרפייה, רווחה, ריפוי, הזנה, חיבור והתמסרות
בצורה מאד מוטעית לפעמים מתארים את המערכת הסימפטתית כמו דוושת הגז ברכב
ואת המערכת הפראסימפטתית כדוושת הברקס או המעצור. דרך יותר נכונה לתאר אותן היא
כמו שימוש בתקציב המדינה.
אם המדינה מוקפת מדינות אויב חלק גדול של התקציב יוזרם לבטחון, אבל אם אין איומים
ממשיים מרבית התקציב יוזרם לרווחה, חינוך, תרבות, בריאות וכל אותם אספקטים שישפרו
את רמת החיים של תושבי המדינה.
במידה מסויימת ניתן לומר שהמערכת הסימפטתית מפנה את האנרגיה והמשאבים שלנו החוצה
לשם תגובה והתמודדות עם הסביבה והמערכת הפראסימפטתית משקיעה את האנרגיה
והמשאבים פנימה לאיזון והזנת החוויה הפנימי.
 
איך כל זה קשור למדיטציה או תרגולים יוגיים ?
כאשר המערכת הסימפטתית נמצאת בפעולה ושומרת אותנו בכוננות תשומת הלב שלנו
מופנית באופן אוטונומי החוצה.
לא רק זאת, אלא תשומת הלב לא תנוח לרגע ותיהיה בתנועה תמידית כמו אנטנת מכ"מ
על מנת לוודא כל הזמן שאנו לא מאויימים משום גורם !
מצב זה אם הוא נשמר לאורך זמן יוצר את ה-Stress הבעייתי שממנו סובלים רבים
בחברה המערבית. הלחץ הזה ידיר שינה מעיננו מכיוון שעצימת עיניים, הרפייה ושינה
הינם "הפקרת עמדה" מבחינת המערכת הסימפטתית.
כך אנו יכולים להגיע למצב שאנו גם מותשים, גם לחוצים וחסרי יכולת להרפות ולנוח
מבלי להבין למה !!!
תזכרו שהמערכת הינה אוטונומית ולכן לא נמצאת בשליטתנו.
לכן רבים גם מרגישים שמדיטציה אינה עבורם, מכיוון שהם לא מסוגלים לעצום עיניים,
לא מסוגלים להתנתק או לפנות פנימה.
 
הבשורה של  תרגולי היוגה
אלפי שנים (וזו ממש לא הגזמה) לפני שהמערב החל לחקור את מערכת העצבים
האוטונומית היוגים זיהו אותה והחלו לתרגל שליטה עליה.
התפיסה שניתן להתערב באופן מודע בתפקוד המערכת האוטונומית החל להחקר
על ידי מדענים במערב רק משנות ה-70 !!!  (הניסויים נעשו בד"כ על יוגים)
היוגים דרך תרגולי נשימה, ריכוז ומדיטציה תיארו והדגימו יכולת שליטה מדהימות על
מערכות אלא ואפילו העניקו תיעוד של הדרכה לדרך בה לכל אחד תיהיה נגישות לכך
כבר לפני 5000 שנה.

 






 
מי מנהל פה את העניינים

 







 
מערכת העצבים האוטונומית
 
לייבסיטי - בניית אתרים