האמנות והמדע של ההרפיה
הרפיה הינה אמנות. ישנם מגוון תרגילים שהאדם יכול לתרגלם ולפתחם כדי להביא את תודעתו ואת גופו למצב של הרפיה, ובכך להפוך את חייו לחיים של רווחה ובריאות.
הרפיה הינה מדע, היות והיא מבוססת על עובדה מדעית מוצקה.
הרפיה נשמעת כדבר קל להשגה. האדם פשוט עוצם את עיניו ונרדם.
למעשה, עבור רוב האנשים הרפיה, הרפיה עמוקה, קשה מאד להשגה. כשהם נחים, תודעתם סוערת, גופם מצוי בתנועה מתמדת ושריריהם מכווצים.
המכשול הגדול ביותר שעליו יש לגבור בהקשר זה הוא ההכרח בביצוע צעדים אקטיביים כדי להגיע לידי הרפיה, לפתח ולהשתמש במגוון השיטות הקיימות.
מאחר ורוב האנשים אינם יכולים להירגע במובן האמיתי של המילה, הם יגלו שחייהם ישתנו, אם רק יפתחו את היכולת להירגע.
זהו דבר פשוט, אך הוא טומן בחובו תוצאות מופלאות.
הרפיה הינה הכרחית בחייו של כל אדם. במילה הרפיה אנו מתכוונים להרפיה של מתח בתודעה ובגוף למשך פרק זמן המאפשר מנוחה מלאה והתחדשות.
זוהי הסיבה היחידה לשינה, אולם בשל החיים עמוסי המתחים שרוב האנשים מנהלים במשך היום, השינה אינה ממלאת יותר את תפקידיה כראוי.
רוב האנשים מגלים שהם אינם רגועים אפילו במהלך השינה – הם ממשיכים לדאוג ומנסים לפתור את בעיותיהם. דבר זה אינו מוביל למנוחה הנדרשת לגוף ולתודעה. אנשים מתעוררים בבוקר כשהם מותשים עדיין, ומצב זה נמשך לאורך על היום. זהו מעגל קסמים, מאחר והם הולכים לישון שנית עם המתח הנטען במהלך היום, כמו גם עם המותשות של הלילות הקודמים בהם לא חוו מנוחה מספקת במהלך שנתם.
אין פלא שכאשר מגיעים החגים, רבים מבלים את זמנם בשינה; הם זקוקים לה.
האדם המודרני צריך להכיר טכניקות שיטתיות המשרות הרפיה. השינה עדיין נדרשת, אולם לצידה יש להוסיף טכניקות המסלקות דאגות ומתח במהירות ויעילות.
הדבר נראה כסתירה ואע"פ כן ניתן לראות שאנשים שיכולים להירגע בקלות, יכולים לעשות עבודה רבה יותר, יכולים להפיק יותר הנאה מהחיים, זקוקים לפחות שינה ונוטים להיות בעלי מערכות יחסים חברתיות "חלקות" יותר בכל המעגלים החברתיים שבהם הם מתנהלים. כעת ניתן לשאול: "מה לגבי אנשים עצלים ורדומים – הם רגועים לחלוטין ובכל זאת לא עובדים"?
למעשה, זהו עניין אחר. אדם עצל הוא אדם הסובל מהפרעות מנטליות רבות עד כדי כך שאינו יכול לכוון את כוח הרצון שלו כלפי פעילות או הישגים, או שהמבנה המנטלי שלו הוא כזה שהוא אינו רוצה לעשות דבר.
זהו מצב שונה מהרפיה. אדם שיכול להרפות באמת, יכול לשלב כוחות מנטליים ופיזיים ולרכזם לכיוון אחד בהתאם לצרכים. זהו, למעשה, כוח רצון: היכולת לכוון את כל ישותך לעבר השגת תכלית אחת ללא הסחות דעת. הרפיה מובילה לכוח רצון חזק. מתח מוביל לפיזור של אנרגיה ותשומת לב לעבר כל הכיוונים.
במהלך שיעורי היוגה ניתן לראות שינויים מדהימים אצל המתרגלים.
רבים נכנסים לשיעורים עם מתח חרוט בכל קו של פניהם ובכל מילה שהם משמיעים. התוקפנות חדורה בהם. גופם מלא במתח, דאגות ואומללות. הם מתחילים לתרגל - לאו דווקא תנוחות קשות – ולאט ובעקביות המתח והסערה הרגשית מתחילים להתפוגג. לרוב הם אינן יודעים זאת, אולם מורה היוגה יכול להבחין בשינוי בפניהם.
המתרגלים מודעים להתרגעות שלהם רק בסוף השיעור, כאשר הם מוצאים עצמם מחייכים – מחייכים באמת, לא באופן מלאכותי- בפעם הראשונה מזה ימים, ושרים לעצמם כאשר הם פוסעים במורד הרחוב.
הם חשים שבהשוואה לתחילת השיעור הם קלילים, חסרי דאגות וחשים בטוחים בעצמם. זהו אינו החריג, זהו הכלל.
ע"י שימוש בתהליך שיטתי של טכניקות הרפיה אנשים אלה שינו את כל יחסם כלפי עצמם, כלפי אנשים אחרים וכלפי החיים באופן כללי. ייתכן ששינוי זה יישמר רק במשך שעה, אולם הוא משאיר רושם נפלא על התודעה ועוזר לעודד יחס רגוע יותר כלפי החיים בצורה קבועה.
זוהי נקודת התחלה שממנה אתה יכול באמת להתחיל להנות מהרפיה פיזית ומנטלית כחלק נורמלי מחייך, אם תוך כדי פעילות אינטנסיבית, אם במהלך שינה ואם בכל זמן שהוא, ולא כדבר מה שאתה חווה מדי פעם, יתכן שבשיעורי יוגה.
אנו רוצים שחייך יהיו ביטוי של הרגעות ואושר. הדרך להשיג זאת היא ע"י פיתוח היכולת להירגע בכל התנאים ובכל הזמנים.
כל דבר שאתה מתרגל ביוגה מביא עימו התרגעות ומפיח מחדש רוח חיים בגוף ובתודעה, אם דרך אסאנות (תנוחת היוגה), פראנאיאמה (תרגילי נשימה), תרגילי מדיטציה או כל דרך אחרת. עם זאת, ישנן מספר טכניקות פשוטות מאד המביאות להתרגעות תוך פרק זמן קצר במיוחד, טכניקות אותם נלמד במהלך הקורס.
המכניזם של המתח
הסיבה המרכזית למתח מנטלי ופיזי היא חשיבה שגויה ביחס לאנשים אחרים ולסובב אותנו. דרך החשיבה שלנו אינה פועלת בצורה הרמונית עם סביבתנו החיצונית. הדבר מביא לקונפליקטים בין האינטרסים שלנו לאלה של זולתנו. הסביבה הפנימית שלנו אינה תואמת את דפוסי הקיום שלנו.
במילים אחרות, אנו חיים כאילו אנו דגים המצויים מחוץ למים – במאבק מתמיד עם סביבתנו במקום בהתמזגות בזרם של החיים.
התייחס לחיים כאל פאזל. אם כל אחד מחלקי הפאזל יתאים ויונח במקום הנכון, התמונה תושלם ותהיה מאוזנת. אולם אם חלק מהחלקים אינם מתאימים או שהם שייכים לפאזל אחר, לא תהיה אחדות. כך הוא הדבר גם לגבי האנשים בעולם: כאשר מתקיים קונפליקט עם סביבתם החיצונית, זהו מצב שאינו הרמוני.
ישנם מספר קטן של שינויים שהפרט יכול לעשות בסביבתו החיצונית, ולכן הניסיון להשיג הרמוניה חייב לבוא מהסביבה הפנימית, ובמילים אחרות מיחסו לחיים ולאנשים אחרים. כאשר אתה מתקיים בשלום עם סביבתך, ולא מבדיל את עצמך יותר ממנה, אז המתח נעזב ואתה מתחיל להירגע.
הגורמים המונעים מהאדם להשתלב בסביבתו הם פחד, שנאה, תיעוב, קנאה וכד'. אלה מצטברים בנו מרגע הלידה ומביאים להפרעות בקשרינו עם הזולת. הם נשארים בעיקר ברמה התת- מודעת של התודעה, אולם הם בעלי השפעה עצומה על חיי היומיום שלנו.
בואו ניקח דוגמה פשוטה: ייתכן שאדם מפחד מהחשיכה כיוון שבהיותו ילד קטן הוא ננעל בטעות בארון קטן וחשוך. הפחד שנגרם נגרר עימו אל בגרותו וכך הוא פוחד תמיד מן החשיכה. בכל פעם שהוא נאלץ ללכת בחשיכה, הוא הופך מתוח ומפוחד. זוהי רק דוגמה אחת, קיצונית מה אולי. אנשים אחרים סובלים מתסביכי נחיתות, אחרים מפחד מגבהים ועוד; כל זאת בשל ניסיונות עבר בלתי נעימים. תודעתנו מלאה בפחדים ותסביכים כאלה, והם הסיבה העיקרית למתח בחיינו.
הביטויים הפיזיים של מתח מנטלי
באופן נורמלי שרירי הגוף מקבלים זרם שוטף וחלש של אימפולסים עצביים מהמוח. דבר זה ידוע כטונוס שרירי והוא שומר את השרירים בריאים ומוכנים לפעולה מיידית במידה ותידרש. כל הפרעה פסיכו – פיזיולוגית, כל רגש שלילי והרסני, גורמים לקונפליקט במוח. דבר זה מפריע לקצב הנורמלי המעורר את השרירים ושומר אותם במצב א- נורמלי של מתח גבוה.
הפעלת יתר זו של השרירים ללא הפעילות השרירית האמורה לנבוע ממנו מביאה לדלדול מתמיד של אנרגיה מהגוף. הדבר דומה להשארת אורות המכונית דולקים – לאחר זמן מה הם ינצלו את כל הכוח וירוקנו את המצבר. אם תכבה את האורות כאשר אין בהם צורך, הרי שהאנרגיה של המצבר תישמר. דבר זהה מתרחש בשרירים – אם תכבה את המתח בחייך, תוכל לשמר את האנרגיה הגופנית שלך.
מדוע מתרחש אותו דלדול אנרגטי בכיווץ השרירי? הסיבה לכך פשוטה: כאשר אתה חושב אודות משהו, הגוף מכין עצמו אוטומטית להפיכת המחשבה לפעולה. המוח והגוף הם שני חלקים של אותה יחידה; הם אינם נבדלים. לדוגמה: לאחר יום קשה ואינטנסיבי במיוחד בעבודה חוזר האדם לביתו כשהוא חש כעס ומחפש דרך לפרוק את התסכול. ייתכן ובשל כך יתרגז על כלבם של השכנים ללא סיבה ברורה, אך בה בעת שהוא מתחיל לפסוע לכיוון הכלב כדי לבעוט בו, הנחייה פנימית מהמוח מזהירה אותו שהכלב עלול לנשוך, דבר הגורם להססנות, וכך השרירים נשארים במצב של מתח, מוכנים לפעולה.
רגש מסוג זה, עם תרגומו לפעולה פיזית או בלעדיה, מוביל לבזבוז והתכלות של אנרגיה. התוצאה היא עייפות כרונית. לאנשים רבים הטרדות רגשיות אלה וההשפעות הפיזיות הנובעות מהן, הם חלק כמעט בלתי פוסק מהחיים. אנשים חשים כעס, פחד, קנאה וכד' ללא הרף, דבר ההופך אותם מתוחים תמידית בתודעה ובגוף ומוביל באופן מיידי למחלות פיזיות ו/או מנטליות.
ישנן השלכות נוספות למתח שרירי מתמשך הזה: כמות האנרגיה הגדולה הנדרשת לשרירים דורשת ממערכות הגוף השונות – הדם , הנשימה ואחרות – לעבוד קשה יותר כדי לשמור על אספקת האנרגיה הגבוהה הנדרשת. הגוף פועל בהילוך גבוה. דרישה מוגברת זו מתהליכי הגוף משפיעה על כל השרירים המפעילים את האיברים הפנימיים – המעי, הלב, הריאות וכלי הדם.
האיברים והשרירים השונים הקשורים אליהם נדרשים לעבוד קשה יותר תחת תנאים קיצוניים לאורך פרקי זמן מתמשכים. דבר זה עלול להוביל לבסוף לכשל חלקי או מלא של הגוף. זהו השלב שבו המחלה מתפרצת. בתחילה יעילות פעולת האיברים תפחת ובריאותו של האדם תדרדר בצורה ערמומית - ייתכן והתהליך יהיה כה איטי שלא יהיה ניתן להבחין בו בתחילה.
הדבר הינו בלתי נמנע, אם האדם אינו יכול להרגיע עצמו לחלוטין לפרק זמן מסוים במהלך היום או הלילה.
ישנן תופעות לוואי נוספות של המתח. לדוגמה: בתגובות רגשיות אדרנלין מוזרק אוטומטית לזרם הדם מבלוטת האדרנל. זהו מכניזם אינסטינקטיבי המכין את הגוף ליעילות מרבית ולמוכנות למצב חירום. האדרנלין גורם לכיווץ השרירים וכלי הדם, מגביר את קצב פעילות הלב ואת קצב הנשימה, מאיץ את תהליכי החשיבה ועוד- כל אותם דברים ההכרחיים כדי להתנגד לסכנה.
כצפוי, הימצאותו המתמשכת בזרם הדם מובילה למתח שרירי מתמשך בכל הגוף ולמתח מנטלי. לא ניתן להירגע כאשר אדרנלין מוזרק באופן מתמשך לתוך הדם.
מערכת זו של תגובת האדרנלין הינה הכרחית, אולם אך ורק במקרי חירום. דוגמה טובה לכך היא מצב שבו מכונית מגיחה פתאום לעברך מעבר לפינה באופן בלתי צפוי. האדרנלין המשוחרר כמעט מיידית לתוך הדם הוא היוצר בתוכך פחד וגורם לך לקפוץ לצד הדרך כדי להימנע מפגיעה. אולם האדרנלין מיועד רק למצבי חירום. בעולם המודרני המהיר של היום תגובת חירום מערכתית זו מנוצלת לרעה, מאחר ומרבית האנשים רואים בכל אירוע בחייהם משבר. הם עומדים על המשמר כל העת, כועסים, פוחדים, שונאים וכיוצא בזה. האדרנלין מוזרק לזרם הדם כמעט באותה מהירות בה הוא מיוצר. כיצד יוכלו להירגע?
ישנן השלכות נוספות של מתח. כל המערכת האנדוקרינית נאלצת לפעול ביתר שאת כדי להתמודד עם רמת הפעילות הגבוהה של הגוף. בסופו של דבר, פעילות יתר זו מובילה לכשל תפקודי של האיברים ולחוסר יעילות בתפקודם, שהיא בתורה הסיבה לרבות מהמחלות המודרניות – סכרת, עקרות, כיב קיבה, שבץ ועוד.
בעיות עיכול נגרמות ככלל בשל מתח -יהיה זה קלקול קיבה או כיב קיבה- המתח מפריע לפעולות העיכול הנורמליות וכך מוביל למחלות.
בנוסף, המתח מביא להרגל של אכילה מהירה שתוצאתה חוסר לעיסה מספקת ועיכול חלקי של האוכל. זה האחרון מוביל בתורו לעבודת יתר של איברי העיכול ובהמשך - לפגיעה ביעילותם.
כאשר הגוף הופך חלש יותר בשל המתח, נפגעת גם יכולתו להתמודד עם זיהומים בקטריאליים.
כאשר הגוף חזק ובריא, יש לו מערכת ריפוי עצמי חזקה ועוצמתית שפועלת כנגד מחלות בקטריאליות. כוח זה מוחלש בגוף שאינו בריא או ששרוי תחת מתח תמידי. הגוף הופך מטרה להתפרצות מחלות. הגוף הוא כמו כל מכונה אחרת, למרות שהוא מורכב הרבה יותר מכל מכונה שהיא.
אם מנצלים אותו בצורה לא ראויה או גורמים לו לעבוד באופן החורג מפעילותו הנורמלית, הוא מתחיל לפתח כשלים בצורה של ארטריטיס, בעיות לב, עצירות, סכרת, אסטמה ועוד. תחלואים אלה נפוצים עד מאד כיום. אפילו ילדים בני שנים מספר מתחילים לפתח את הסימפטומים שלהם.
פתרון של רוב המחלות, מניעתן, חיים מאושרים והתפתחות למודעות גבוהה יותר הינם בלתי אפשריים, אלא אם יש ביכולתנו להתחיל לתת לאותו מכלול של הגוף והתודעה מנוחה. ייתכן ותאמרו כי קל יותר לומר זאת מאשר לבצע את הדבר. ובכן, אנו מסכימים שהגעה למצב של הרפיה תמידית כרוכה בהשקעת זמן ומאמץ רבים.
למעשה, מצב גבוה מאד של הרפיה קבועה נחשב למצב מתקדם ביוגה ששמו "sahaja samadhi" (שלווה טבעית וספונטנית). מצב זה מעיד אוטומטית על מודעות גבוהה יותר. אולם הרפיה שיטתית למשך מספר דקות, אשר אתה חש עייף יכולה להתבצע בקלות תוך שימוש במתודות הנלמדות בקורס.
השלווה שבה תזכה תעניק לך נקודת פתיחה חדשה, רגועה יותר, שממנה תוכל להמשיך את חיי היומיום שלך, אפילו אם תחושת הרווחה תימשך רק מספר שעות ביום.
המכניזם של טכניקות הרפיה
איך אנו יכולים להירגע וכיצד נלמד לעשות זאת היטב?
כמו במקרים רבים אחרים, כדי לענות לשאלה זו עלינו להביט בבעלי חיים או באנשים שמושפעים פחות מההמולה השוררת בעולם, כלומר בילדינו. כאשר ילד הולך לישון, הוא שוכח את כל הבעיות; כאשר ילד ישן - הוא באמת ישן; כאשר הוא משחק - הוא באמת משחק, וכאשר הוא עובד - הוא באמת עובד.
קיימת אינטנסיביות מלאה בפעילות המבוצעת. למבוגרים יש הרגלים של עבודה מנטלית כאשר הם ישנים ומשחקים והרגלים של שינה בהליכה כאשר הם עובדים, כך שחוק בסיסי אחד בהרפיה הוא לכבות ברמה המודעת את המחשבות אודות דברים שביצעת.
אל תהרהר ותתחבט בבעיות. התת מודע שלך הוא בעל כוחות עצומים לפתרון בעיות ללא צורך בתהליך החשיבה המודע. לאחר שהזנת את המידע אודות כל נושא שהוא לתודעה, שכח ממנו. התודעה תפלוט את התשובה כאשר תידרש לכך. החשיבה המודעת שלך על הבעיה מתוך מאמץ לסייע לתהליך, אינה מסייעת. תן אמון רב יותר ביכולות התודעתיות שלך.
טכניקות הרפיה מתחילות בהפניית מודעותך ממחשבות טעונות רגשית והכוונתה לפעולות נייטרליות מבחינה רגשית דוגמת המודעות לנשימתך או לחלקים שונים של גופך.
כמעט ולא ניתן להישאר מתוח וכועס או להפוך לכזה כאשר תשומת הלב מופנית לעבר הבוהן הגדולה. טכניקות של הירגעות עוצרות את המעגל העקר והאינסופי של הרהור על בעיותיך. בו בזמן השרירים מתרפים באופן מודע.
רוב האנשים עלולים למצוא את התהליך כקשה. במהלך שיעורי היוגה נאמר לאנשים להירגע ולמרות שגופם נותר נוקשה ומתוח, הם מאמינים שהם רגועים לחלוטין.
רק כאשר המורה מרים את ידיהם כלפי מעלה והיד נשארת ישרה במקום ליפול, הם מבינים עד כמה נוקשים היו שריריהם.
טכניקות הרפיה דורשות ממך לצוות בצורה מודעת על שריריך להירגע. לאחר תקופה של תרגול , הדבר יהיה אפשרי.
עבור בעלי חיים הציווי המודע לשרירים להיעזב הוא טבעי לחלוטין. כאשר בעל חיים או ילד נרגעים או ישנים שריריהם שוקעים לעבר הרצפה ומקבלים את צורתה. זוהי אינדיקציה טובה לכך שאין שום מתח שרירי מיותר בגוף.
מה מתרחש בדיוק כאשר אתה מדמים את כל גופך, כפי שאתה עושה בתרגילי הרפיה, ומרפה בשיטתיות את איברי הגוף השונים?
מובן שהשרירים מתרפים, דבר שכפי הנראה הם בהחלט זקוקים לו. מאחר והשרירים הם ללא שימוש, העצבים הסנסוריים המעבירים מסרים מהשרירים למוח והעצבים המוטוריים השולחים את המסרים על פעולות מהמוח לשרירים חדלים מפעילותם. דבר זה קוטע את מודעותך לגוף.
ככל שיש ביכולתך להירגע ולא להניע את השרירים, הרי שתהפוך מודע פחות לגופך. אתה חש קל ובאופוריה בשל חוסר הקשר בין התודעה והגוף.
במצבים עמוקים יותר של הרפיה תמצא כי תודעתך נדמית כנפרדת לחלוטין מגופך. לחוסר קשר זה השפעות נהדרות: תאי השריר, תאי העצב, תאי האיברים, כלי הדם ועוד, כולם הופכים רגועים לחלוטין וכך מתחדשים, וכמובן, אזורים של המוח זוכים במנוחה הנדרשת מאותו שטף מתמשך של מידע חושי מהגוף ומהעולם החיצון.
יתרה מזאת, המודעות לאיברי הגוף השונים או לנשימה מסיטה את התודעה הרחק מהדפוסים הרגילים של דאגה או חוסר סיפוק. לדבר זה יש השפעה מרגיעה ונהדרת על התודעה.
סך הרווחים המושגים מטכניקות הרפיה עומד ביחס ישר לרמת המודעות המנטלית לתרגול.
אם אינך מודע למכניזם של התרגול, הרי שתזכה להשפעות מועטות אם בכלל, אולם אם תישאר מודע לאורך כל התרגול, דקות מועטות של הרפיה בדרך זו יכולות להיות שוות יותר, מרעננות יותר משעות שינה רבות.
מחלות רבות נגרמות בשל מעצורים הנכפים על תפקודי הגוף בידי המרכזים הגבוהים במוח. ניתוק מודעותך מגופך מביא לידי כך שהמרכזים הנמוכים יותר במוח מורשים לבצע את פעולותיהם ללא התערבות מהמרכזים הגבוהים יותר במוח. המרכזים הנמוכים יותר משקמים את שיווי המשקל של הטונוס השרירי של הגוף ושל המערכת האנדוקרינית.
יתרה מזאת, מודעותך לחלקי הגוף השונים - או לכל דבר אחר בהתאם למוגדר בתרגולך- מסירה לחץ ופחד. עקב כך בלוטת האדרנל מפסיקה להפריש אדרנלין לזרם הדם והדבר מביא את הגוף לרמת פעילות של מנוחה. הגוף כולו מורשה לנוח מהגירוי המתמשך.
כל הגורמים שהוזכרו לעיל קשורים זה לזה. הפחתה המחשבות ובדאגות מפחיתה את רמת האדרנלין בדם.
הפחתת כמות האדרנלין בדם מפחיתה בתורה את העוצמה הרגשית ואת הקונפליקטים המנטליים וכן הלאה.
יש לחוות את התוצאה הכללית כדי להאמין בה: תחושה שלא תיאמן של חופש מהסערה הרגשית. עליך לנסות זאת בעצמך.
תכנות מנטלי
כעת עומדת בפנינו בעיה. חווית רוגע והנחת לגופך לנוח ע"י ביצוע טכניקות ההרפיה המתוארות. בכל זאת, עשר דקות מאוחר יותר אתה פוגש אדם שנוא עליך. שלוותך והרווחה שבה אתה שרוי נעלמות מייד, האדרנלין משוחרר, חזרת להיות מדוכא, כועס, אגרסיבי ולחוץ באותו אופן לא נורמלי - "נורמלי", כפי אתה בדרך כלל. תודעתך תוכנתה להגיב כך. לא היתה לך שום ברירה אלא להתרגז כאשר נקרתה בפניך הפגישה עם אותו אדם.
המוח שלך הוא מחשב והוא הותנה מאז הלידה. הגבת בדרך בה הגבת בשל תכנותך המנטלי. אתה נתון לרחמיה של הדרך שבה תוכנתה תודעתך לפעול.
השורש למתח הכרוני שלך טמון בתגובתך הרגשית לאנשים ולמצבים סביבך ותגובתך מוכתבת ע"י התנייתך.
האם אין דרך לצאת מדילמה זו- כעס, פחד וכד'? התשובה היא לשנות את התכנות במוחך, כך שלא תגיב בדרך שלילית כאשר אתה נפגש במצב מסוים.
דבר זה אינו ניתן להשגה כהרף עין, אך אם תתאזר בסבלנות, ניתן לבצע זאת. בנושא זה נדון במהלך סדרת השיעורים הבאה.
תרגול לשם השגת הרפיה
ייתכן ותופתע, אולם השלב הראשון בהשגת הרפיה עמוקה דרך אסאנות הוא למתוח את כל הגוף. רק לאחר ביצוע של מתיחה שרירית של הגוף כולו אתה יכול לאפשר לכל גופך להירגע. חשוב על יום שבו עבדת פיזית קשה במיוחד. האם אתה זוכר באיזו קלות נשכבת במיטה ונחת או נרדמת? זאת בהנחה, כמובן, שלא העבדת את גופך יתר על המידה עד כדי כאב בסוף אותו יום.
