אני רוצה להתחיל את המייל  בתזכורת לדרך שעשינו עד עכשיו:

1. הצגתי לכם את המסלול שנעבור בלימוד הפסיכולוגיה של היוגה:

בתהליך שנעבור השנה נעסוק בארבעה נושאים:

1. המושגים והעקרונות של המודל היוגי: הקושות, צאקרות, גונות, סווארה יוגה

2. נקודת המבט היוגית על אישיות ועל התפתחות האישיות

3. זרמים ומסורות ביוגה (קארמה> ראג'ה> בהאקטי > גיאן) 

4. טכניקות יוגיות להתפתחות האישית שלנו כיצד הדרך הזאת מתאימה לכל אחד מאיתנו באופן אישי.

 
 

במפגש המבוא

עסקנו בתיאור של הפסיכולוגיה המודרנית שבאה לזהות את הדפוסים והסיבות להתנהגות האנושית
כאשר היא הציעה דרכים שונות להתמודד עם דפוסים של התנהגות
(היא מגדירה דפוסים אלו כדפוסים פסיכולוגיים, מה שזה לא אומר)
הפסיכולוגיה של היוגה, לעומת זאת, עוסקת בחקירת הדרך אל האושר (מה שזה לא אומר)
אני נתתי הגדרה זמנית לאושר: הכול בי זורם ואז אני חווה אחדות עם זרימת העולם
סיפרתי שהבודהה הסתכל על העולם וראה שהכול זורם ומשתנה
אם יש מקום בי שמתכווץ ומנסה לעצור את זרימת העולם יש בי אטטצ'מנט
זה מקור הסבל
ביוגה לומדים לאפשר את הזרימה הטבעית, עוסקים במניפולציות שמביאות לאיזון  בתוך הזרימה
לומדים שעצם ההתבוננות בכיווץ משנה אותו/משחררת אותו יש כאן דיאלוג שבין מתח והרפיה
הפתרון הוא בצופה הרואה את המציאות כמרתקת, כמו ערוץ 8
למרות שאין לי שליטה על העולם עדיין אני מאוזן יש לי חופש בחירה, אין שליטה
ניסיון שליטה על העולם הוא בזבוז אנרגיה היוצר תסכול מתמיד העולם גדול עלינו.
ניצול נכון של אנרגיה זה חופש בחירה כיצד אני בוחר לזרום לנוע בעולם.

 המפגש השני והשלישי עסקו במה היא יוגה?

 
הגדרות של יוגה מתוך הספר, הגדרה של סוואמי ניראנג'אננדה
"יוגה היא מערכת עתיקה של פילוסופיה, אורח חיים, וטכניקות המובילות להתפתחות כלל ההיבטים של האדם.
ההיבט הפיזי, החיוניות, ההכרה והרגשות, חכמה, אתיקה, איכות גבוהה יותר של מערכות יחסים והבנה של המציאות הרוחנית של כל אחד מאיתנו".

תוספת: יש ליוגה שני פנים.
פן אחד הוא פרקטי, פשוט, של מה הצעד היותר טוב הבא שאני יכול לעשות?
הפן השני הוא הפן השואף להארה/אחדות עם העולם/הזרימה של היקום
למעשה, אין הבדל בין השניים אבל הם מבלבלים אותנו כי נראה לנו שהם מתנגשים (טווח קצר וארוך)
השאלה היא איך ולא מה? (הרצון בעכשיו במקום ההבנה של התהליך)
 
עוד ציטוט, הגדרה של סוואמי ניראנג'אננדה
"במסורת היוגית, ההתפתחות היא תהליך סיסתמטי שדרכו אנו לומדים ליצור הרמוניה בתוכנו.
זהו תהליך שדרכו אנו מפתחים את היכולת לבטא את האיכות שלנו בצורה מירבית ובצורה יצירתית".
לאנשים יש את היכולת לדעת שהם יודעים (מודעות/רפלקציה).
זאת ייחודיות האדם, מותר האדם מן הבהמה
זה הבסיס להתפתחות
הנחת יסוד –

• ידע של הגוף הוא תחילת הדרך להבנה עצמית

• ידע בנושא ההכרה ותהליכיה זוהי תחילת הדרך של מודעות עצמית.

• התנסות במצבים שונים של מודעות זוהי תחילת הדרך להארה.

 
היוגה כוללת בתוכה מגוון אין סופי של טכניקות להתפתחות.
ההתפתחות היוגית  היא סיסטמטית (זאת מילת מפתח לתהליך כולו)

• ההתפתחות היא ביחס לחמשת הקושות – שנעסוק בהן, במפגש מאוחר יותר, בנפרד.

סוואמי ניראנג'אננדה הוסיף לזה את הנושא של להפוך אותנו להרמוניים ולבטא את עצמנו במציאות.
הייחודיות של האדם כאומן כבורא של עולמו. מתוך כך עליו ליצור הרמוניה בין חמשת הגופים

• יצירת הרמוניה בין החלקים של הגופים הללו

• יצירת הרמוניה עם המודעות המלאה (הדימוי של המחשב והענן)

• פיתוח היכולת לבטא את עצמנו, למצוא את מקומנו בשירות העולם

• לעשות זאת ממקום של הנאה, אהבה, שקט נפשי, יצירתיות, ואיכות ביטוי משופרת

 
אורח חיים – אורח החיים נתפס ביוגה כקריטי. והוא מתייחס ל

1. בריאותנו האישית

2. הסביבה שלנו

3. מערכות היחסים עם הסביבה.

4. דרך העבודה וההתנהגות שלנו

5. חיינו כתהליך למידה.

6. מערכת היחסים שלנו עם המודעות האינסופית

חשוב לזכור שלא התאוריה אלה הפרקטיקה הם המשמעותיים
ולכן הקורס הוא חצי שעה תאוריה ושעה וחצי תרגול.

כל ההיבטים האלה, מעלים את שאלת ארון הבגדים.
אם אין לך ארון בגדים בבית קשה לך לסדר את הבגדים
אם אתה מנסה לעשות סדר, אתה יוצר ערמות וכשאתה מוציא בגד אחד הכל נופל זה מתיש ומתסכל
כשאנחנו מארגנים אורח חיים שתומך בנו, כאילו הכנסנו ארון לחדר הבגדים שלנו
ואם אין לנו אורח חיים שתומך בנו/מסדר אותנו, כאילו חיינו ללא ארון
כאשר אנו יוצרים סדר בהכרה אנחנו מייצרים ארון בגדים למושגים שלנו ובהירות למחשבה.
דיברנו על כך שהמודל שבו נעסוק השנה ייצר לנו ארון בגדים כדי לסדר את הנתיב ההתפתחותי שלנו.

המפגש השלישי

למדנו את הפסוקית atha yoga anushasanam עכשיו מתחילה הוראת היוגה.
הקדשנו זמן להבין מה הוא הרגע הזה. אומר לנו פטאנגאלי atha yoga    עכשיו יוגה מה זה אותו עכשיו?
מה מציין את הרגע הזה, מה הייחודיות שלו?
הפרשנים השונים מסבירים את המילה בתוך ההקשר. פטאנגלי כותב סוטרות.
סוטרה חוט, המקושר בצורה של מארג לחוטים אחרים ויחדיו הם מייצרים שטיח. כדי להבין את העכשיו אני חייב את כל הסוטרה.
אז המילה האחרונה היא אנושאסאנאם – הוראת/התנסויות. כלומר הפסוקית כולה אומרת עכשיו מתחילה הוראת/ התנסות היוגה.
ועכשיו נשאל שוב את השאלה מה זה עכשיו.
מה מייחד אותו, האם אנחנו לא לומדים כל הזמן?
וונקטסננדה אומר אז"ש (אז זהו שלא) לא אתם לא לומדים רוב הזמן,
למידה מתרחשת רק כשבחרתי להיות שרוי בלמידה עם כל החושים כל כולי.
ההכרה בורחת זה בסדר אבל אני שוב ושוב מחזיר את תשומת הלב שלי לכאן
אבל רוב הזמן ההכרה מתגוננת מתקיפה ונמלטת למקומות אחרים.
דיברתי עמכם  על דקארט ועל ספק. ההכרה לא יכולה למקבל.
על כן עלינו להפריד בין איסוף המידע לבין עיבוד המידע.
אומר פטאנגאלי אתהא. עכשיו כאשר אתה מוכן ומאוזן.

מדוע אנחנו לא לומדים?
האגו הוא כמו ילד שמגדיר את עצמו בניגוד לאחר
המטרה של התהליך הרוחני איננה לבטל את האגו, או לשבור את האגו.
זה יוביל למצב פסיכוטי ולחוסר תפקוד. 
המטרה היא הרחבת האגו כך שאני לא כולל רק את עצמי בתוכו -
לזכור כולנו רקמה אנושית אחת חיה.
 
עכשיו כאשר מתרגל כנה מתקרב למורה מתוך רצון אמיתי ללמוד,
כאשר התלמיד מוכן המורה מופיע.
כאשר מתרגל מאוזן מתוך כוונות טהורות מתמסר למורה נאור.
 
מה שמתרחש שם זה "העברה" של היוגה, לא לימוד.
סיפרתי לכם את המשל של שלושת החתולים ודיברתי על:
מה הם תהליכי ההעברה?
שראוונה – הקשבה פעילה                            תהליך איסוף הנתונים
 מאננה – עיכול / הטמעה                              תהליך העיבוד
נידידיאסנה – חכמת הגוף (נידיד - יאסנה)        פעולה שבאה מעצמה.
 
שרוואנה - הקשבה פעילה – היכולת להקשיב ולחזור מנטלית על הנאמר,
בלי להסכים או לא להסכים, לקבל או לא לקבל. להשרות את עצמי בלימוד.
מה הקושי שלנו להיות בהקשבה פעילה? הקושי היא האגו הוא שומר על עצמו
אנחנו בדרך כלל נזהרים. אנחנו פוחדים שאם נקשיב למישהו אומר משהו רע ולא נגיב,
כאילו הסכמנו אתו.
יתרה מכך, אנחנו חוששים שאם נשאר בהקשבה אליו,
הוא עלול לסחוף אותנו בנטייה השלילית שלו (אנחנו לא סומכים על עצמנו). אנחנו נאבד את האיזון שלנו.
וכן, היווצרות מצב האחדות (יוגה) מתחיל כשהמתרגל מאוזן, סומך על עצמו. הוא יכול להרשות לעצמו להקשיב,
כי הוא סומך על עצמו שישאר מאוזן או שאם ייווצר הצורך הוא ידע לחזור לאיזון.
כמו שהגוף יודע לחזור להומואוסטאזיס. 
 
חזרנו למישפט "עכשיו כאשר מתרגל כנה מתקרב למורה מתוך רצון אמיתי ללמוד"
דיברנו על כך שכאשר התלמיד מוכן המורה מופיע.
כאשר מתרגל מאוזן מתוך כוונות טהורות מתמסר למורה נאור.

מאננה – העיכול

כאן מופעל חופש הבחירה שלנו לבחור למה אתם עושים הקשבה פעילה- דומה מושך דומה.
גם אם יגישו לנו פאנטה, אנחנו לא חייבים לשתות
אנחנו נגיד תודה אבל אנחנו לא חייבים להכניס את זה פנימה.
אולם, כאשר אנחנו פונים ומוצאים מורה נאור, ההתמסרות אליו משמעה שאנו נאכל מה שייתן לנו לאכול. 
לכן לא מומלץ לבחור במשחקי הכס בתור המורה שלנו
עלינו לזכור שאנו מעכלים בכל חמשת החושים – הפה, האף, האוזניים, העיניים, העור.

נידידיאסנה- חכמת הגוף

אין בה מאמץ
אם באמת הקשבתי והתמסרתי להקשבה, ביצעתי תהליך עיכול ראוי,
זה יבוא לידי ביטוי בחיים שלי באופן טבעי. זה הפך להיות חלק ממני. 
חשוב להדגיש את המקום של חופש הבחירה – המקום של הביקורתיות והשיפוטיות.
אני בוחר למי להקשיב בהקשבה פעילה, ולאחר שאני מבצע הקשבה פעילה,
במידה ואני לא עובד עם מורה נאור (כמו רובנו).
זה הזמן לעצור ולבחון  - האם זה נכון? האם זה מדויק?
בתרגול של המפגש השני הזמנתי אתכם לתרגל תוך חזרה הקשבה פעילה מנטאלית לכל מה שעולה מהגוף
בתרגול של המפגש השלישי הוזמנתם להתבונן מהמקום של הצופה במערכת היחסים שלכם עם המורה ועם היוגה.

המפגש הרביעי הקושות

 
המפגש התחיל בלמידה של המשמעות של המנטרה אום סהאנה וואטו
המנטרה הזאת תוביל אותנו להבנה ברורה יותר של מערכת היחסים מורה - תלמיד במסע לימוד היוגה.
המורה כצינור של הידע התלמיד שבא ממקום של צימאון
מערכת היחסים שנוצרת במהלך הלמידה בינכם לביני
או בין כל מורה לכל תלמיד
Om Saha nav avatu
Om saha nav avatu                    Om May we all be protected
Saha nau bhunaktu                   May we all be norished
Saha viryam Karavavahai        May we work together with great energy
Tejasvi navadhitam astu         May our intellect be sharpened (our study be effective)
Ma vidvishavahai                     Let there be no animosity among us                             
Om shanti shanti shanti         Om, peace (in me), peace (in nature), peace (in devine                                                                                                                                         forces)
 
מנטרה זו עוסקת ביחסי מורה – תלמיד.
Om saha nav avatu                    Om May we all be protected
מי ייתן ונהייה כולנו מוגנים. ובמקרה שלנו – מי ייתן וכל המשתתפים בקבוצת הלימוד שלנו יהיו מוגנים.
מדוע אנו צרכים להיות מוגנים?
אם לא נהייה מוגנים אז נשים עלינו שיריון גוף שיגן עלינו. כשזה קורה אין מערכת יחסים של מורה – תלמיד.
אני לא יכול ללמוד כי אני מתגוננת. שומרת על עצמי.
אם נהייה מוגנים בינינו לבין עצמנו נאפשר לעצמנו את תהליך הלמידה.
Saha nau bhunaktu                   May we all be norished
מי ייתן ונוזן יחדיו.
התפיסה היוגית שונה ממה שאנו מכירים מתפיסת ביה"ס.
מהי תפיסת ביה"ס? למורה יש ידע ולתלמיד אין. תפקיד המורה – לתת את הידע.
מהי הגישה היוגית?  הידע קיים, הוא אינסופי הוא סביב לנו, הוא בתוכנו.
מה ההבדל בין המורה לתלמיד?
התלמיד לא מתורגל בהקשבה למידע שנמצא סביבו. המורה מתורגל בלהקשיב. מה שהופך אותו למורה טוב 
הוא זה שהוא מתורגל גם בלהסביר אותו ולומר אותו בצורה כזאת שהתלמיד יוכל להבין.
בזאת המורה הופך להיות צינור להעברת הידע.
לתלמיד תפקיד קריטי בגדילה של המורה. אם התלמיד יבוא ולא יהיו לו שאלות אז לא תהייה שום העברה של ידע.
רק כשהתמיד מגיע בצימאון, ברצון ללמוד הוא יגיע וינק מהמורה את הידע. לא תמיד המורה יודע את התשובה.
המורה יקשיב לידע שקיים סביבנו והתשובה תגיע.
ומי ילמד מזה?  שניהם!
Saha viryam Karavavahai        May we work together with great energy
מי ייתן ונתרגל בדבקות. העולם מושך אותנו הצידה ולכן התלמיד והמורה מביעים משאלה 
מי ייתן ויחדיו נצליח להחזיק את התרגול הזה בדבקות.
Tejasvi navadhitam astu      May our intellect be sharpened (our study be effective)
מי ייתן והתרגול יהיה מלא זוהר.
כפי שקורה ברגעי האאוריקה – פתאום העיניים נדלקות כי מגיעה תובנה. אותו הרגע שהידע פתאום מתגלה בך.
Ma vidvishavahai                     Let there be no animosity among us
מי ייתן ומערכת היחסים שלנו לא תיפגע מחוסר הרמוניה. מערכת היחסים שבין המורה לתלמיד.
מדוע לרצות שהיא תפגע? מה עלול לגרום לפגיעה ?
תפקיד המורה זה להיות מראה. ככל שהמורה טהור יותר אז המראה מדויקת יותר. כל מורה מהווה מראה לתלמידיו.
וכשאנו מתבוננים במראה מה אנו רואים? מה יש לנו בפנים?
יש לנו המון נקודות של ביקורת, מסכנות, כעסים, אכזבות.
ומה יקרה בתהליך לימוד אמיתי?
בתהליך לימוד אמיתי זה יצוף. ומה יעשה התלמיד באופן טבעי?
הוא ישליך את כל מה שצף על המורה. פתאום תהייה אכזבה מהמורה, כעס על המורה או כל רגש אחר.
חשוב שאנו נכין את עצמנו לזה שזה יגיע.
כי אם המורה באמת מראה עבורכם זה יגיע. אתם עומדים להשליך עליו ממה שעולה אצלכם.
כשזה יעלה התגובה האוטומטית תהייה לשים את שיריון הגוף עלינו. אך אם שמנו את השיריון הפסקנו להקשיב ו
אנו כבר לא בתהליך למידה. אנו צריכות וצריכים לאפשר לזה לעלות ולהתקיים בחלל.
להביא את זה למרחב הלימוד ורק מתוך זה נצליח לגדול.
גם אם יעלו הספקות לגבי אם הביקורת שלי צודקת, אני מזמין אתכם להביא את הביקורת הזו לתהליך הלימוד.
רק אז נאפשר לעצמנו תהליך של למידה וגדילה.
זו המנטרה שמגדירה את מערכת היחסים שאמורה להתקיים כדי שאנחנו נוכל ללמוד ולהפיק מהמקום הזה את המקסימום.
 
דיברנו על התפתחות של תחושת מסוגלות. תהליך שמעצים אותי.
היכולת לעבור תהליך שנותן כלים להתמודד עם קשיים ואתגרים שלא דמיינת שתוכל לעבור.
ממה מורכבת תחושת מסוגלות ומה הקשר שלה ליוגה ?
תחושת מסוגלות מורכבת מחוסן, גופני ונפשי רוחני.
חוסן גופני בא לידי ביטוי בגוף בתחושה של עמידות וארגון. חוסן נפשי בא לידי ביטוי כשילוב של בטחון עצמי ואמונה פנימית.
יוגה מציעה שילוב מופלא של פיתוח חוסן גופני ונפשי.
האסאנות, תרגילי הנשימה ומדיטציה מפתחים חוזק, גמישות, עמידות וארגון פנימי.
הן מווסתות את מערכת העצבים ומטפחות שליטה וריכוז.
זה מאפשר למתרגל להסיר את שריון הגוף ולהשרות את עצמי בלימוד.
המתרגל יודע שהוא יכול להחזיר את עצמו לאיזון עם האסאנות הנשימה הפרטייאהארה והריכוז.
האיום פוגע בלמידה שלנו.
כשכואב, תחושת המסוגלות נפגמת. כשכואב, בין אם זה הגב או הלב, התודעה נוטה להישאב אל המצוקה.
תכונה הישרדותית חשובה! לאורך זמן, ההישאבות אל המצוקה מתחילה לצמצם ולהגביל.
ברמה הפיזית, ישנה נטייה לזוז פחות, לנשום פחות, לנוע "מסביב" לכאב,
באופן שיוצר כאבי שרשרת נלווים. הרבה מתרגלים מתארים תחושת "בגידה",
תחושה כי האמון הבסיסי והחיבור עם ה"דבר הזה שבתוכו אני חי" משתבש.
ברמה הנפשית והרגשית הנטייה היא להוסיף את המצוקה כ"שם אמצע" נוסף, מוצהר או לא,
הנוגס בפה מלא בבטחון העצמי, בתחושת השייכות לעולם בריא ושמח,
ביכולת לחוות את עצמי כשלם שאינו פגום.
בליבה של היוגה  עומדים עקרונות יסוד נוספים שמהווים מפתח אמיתי לריפוי ועליהם ארחיב.
אושר נחווה רק כאשר אני מאפשר לעצמי לחוות את החיים.
 
 בנוסף על כך עסקנו במפגש הזה בקושות
 
חמש קושות  -   (ההיבטים, מימדים, רבדים, מעטפות)
אנה מיה קושה – ההיבט האנטומי (שלד, שרירים, גידים, רצועות)
פראנה מיה קושה – ההיבט האנרגטי (מערכות כמו נשימה,עיכול, נאדי, צ'אקרות)
מנומיה קושה – הנפש (מחשבות, רגשות, זיכרונות)
ויניאנה מיה קושה- התבונה העמוקה, יכולת ההתבוננות הפנימית, האינטליגנציות המרובות
אננדה מיה קושה – העונג על עצם קיומנו, נוכחות מאושרת מעצם טבעה.
 
נרבד את העולם לפי רמות מידע:
הרמה הראשונה היא פיזית.
הרמה השנייה היא אנרגטית.
הרמה השלישית היא גוף הדפוסים.
הרמה הרביעית היא הגוף של החוכמה.  היכולות להתחבר ידע הגבוה יותר המצוי סביבנו.
הרמה של תובנות העולות מתהליך המדיטציה.
הרמה החמישית היא חוויית הגוף המאושר.
ובזמן התרגול הזמנתי אתכם לחקור את הרמה המותאמת לכם.
 
שימו לב שללימוד יש שני רבדים. האחד תוכני שהולך יד ביד עם הפרקים בספר.
והשני רובד של גישה או יחסים שאותו אנו לומדים מתוך המנטרות.
היכולת ללמוד משהו מתוך התמסרות וללא הבנה בשלב הראשון,
ורק בשלב השני הבנת המנטרות ועל מה הן מצביעות לנו במערכות יחסים/ גישה שלנו. לתרגול ולחיים.
 
אני מצרף לכם כאן את הקישורים למנטרות שלמדנו



אום סהנו וואטו-  https://www.youtube.com/watch?v=aCnifyw05E0
אום פורנם -  https://www.youtube.com/watch?v=t1HToOJQg_A



המשך שבוע מהנה